ד״ר גיא רופא מסביר על הקפאת ביציות ועוברים

מטרת ההקפאה היא להגיע לטמפרטורה מספיק נמוכה אשר תעצור כל פעילות ביולוגית ובכך לאפשר שימור של העובר או הביצית לתקופה ארוכה – התאים מפסיקים לפעול עד אשר יופשרו.

התהליך זהה לעוברים ולביציות ונקרא ויטריפיקציה. 

אז שמים במקפיא?

לא. מים כאשר מוקפאים יוצרים גבישי קרח אשר במערכת כה קטנה כמו תא פשוט קורעים אותו לגזרים. כל תא מכיל 70-80% מים, לכן כשלב מקדים להקפאה העוברים או הביציות מושרים בתמיסה אנטי-פריז משמרת. התמיסה לרוב מכילה גליצרול שלא יוצר גבישים ומחליף את המים בתא. 

בשלב הבא לרוב משתמשים בשיטה הקירור המהיר היעילה יותר מבחינת תוצאות הריונות עתידיים. 

העוברים או הביציות מושרים בתמיסת חנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלסיוס ובמכה אחת קופאים. המראה שלהם מזכיר זכוכית ולכן התהליך נקרא ויטריפיקציה= וטרו בלטינית זה זכוכית כמו ויטרינה לאלו ממשפחה ממוצא מזרח אירופאי. 

השיטה הישנה יותר של הקפאה איטית נמשכה כשעתיים ונזנחה במרבית המקומות כי בפחות יעילה בהשגת הריון עתידי לאחר הפשרה. 

אחרי ההקפאה העוברים נשמרים במיכלי חנקן נוזלי מיוחדים. 

כמה זמן אפשר להקפיא?

נכון להיום, פרק הזמן הארוך ביותר שעובר הוקפא ונולד היא 25 שנה. 

איך מפשירים? במיקרו?

לא. התהליך הפוך להקפאה, מדגירים את העוברים או הביציות בתמיסה אשר לאט לאט מחזירה את המים לתוך התאים הם מתחממים וחוזרים לפעילות ביולוגית. 

מה הסיכוי להריון לאחר הפשרת עובר?

מעל 95% מהעוברים שורדים את ההקפאה וההפשרה. הסיכוי להריון תלוי בגיל האישה בזמן השאיבה כאשר הסיכוי גבוה משמעותית באישה אשר הביציות נשאבו בגיל 35 ומטה. 

90% מהביציות ישרדו הקפאה והפשרה. הסיכוי להריון נע בין 15-30% בערך. גם תלוי בגיל האישה כמובן. 

ד״ר גיא רופא ישמח לייעץ בנושא במרפאתו