סקירה שלישית או סקירת שליש שלישי היא אולטרסאונד מאוחר בהריון שבו מעריכים את גדילת העובר ואת תנאי הסביבה ברחם. בישראל נייר העמדה הרשמי של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה קובע ארבע בדיקות אולטרסאונד שגרתיות, ובהן גם בדיקה להערכת גודל בשליש השלישי (בנוסף לשקיפות ולסקירות המוקדמות). 

מה בודקים בסקירה המאוחרת?

בדרך-כלל ייבדקו:

• מדדי גדילה: היקף ראש (HC), קוטר דו-קודקודי (BPD), היקף בטן (AC), ואורך ירך (FL); מהם מחשבים אומדן משקל (EFW).

• מצג העובר (ראש/עכוז), מיקום השליה והאם יש שליה פתח/נמוכה.

• כמות מי השפיר (AFI/SDP).

• לפי צורך קליני: דופלרים (כגון בעורק הטבור וב-MCA).
  בנייר העמדה הישראלי מפורטים בדיוק המרכיבים שיש למדוד ולדווח בבדיקה זו.
  ארגון ה-ISUOG הבינלאומי מפרט הנחיות ביצוע דומות לבדיקת שליש שלישי: ביומטריה, שליה, מי שפיר, מצג ודופלרים, עם דגשים איכותיים לביצוע. 

חשוב לדעת: אומדן המשקל הוא הערכה סטטיסטית ולא “משקל אמיתי”; את התוצאה מפרשים יחד עם קליניקה ומדדים נוספים. כך מדגיש גם נייר העמדה הישראלי. 

מתי עושים?

בישראל מקובל לבצע את בדיקת הערכת הגודל בשליש השלישי סביב תחילת השליש (כ-שבועות 30–33), כחלק ממעקב שגרתי; במצבים מסוימים יומלץ לתזמן מוקדם/מאוחר יותר לפי הקליניקה. 

למי במיוחד כדאי לשקול?

מעבר לשגרה בישראל, קיימות אינדיקציות שבהן יש חשיבות יתר לבדיקה: חשד להאטה בגדילה, סכרת הריון, יתר לחץ דם/רעלת, הריון מרובה עוברים, ירידה בתנועות עובר, מיעוט/ריבוי מי שפיר, מצג עכוז, שליה פתח/נמוכה, וכד’. ברשימת ההתווי הקליני המפורטת בנייר העמדה הישראלי נכללים מצבים כמו דימום, ירידת מים, האטות בדופק, חשד לעובר גדול/קטן, ועוד. 

יתרונות

• מזהה בעיות גדילה (קטינה/גדילה עודפת) ומאפשר התאמת מעקב. 

• מאתר מצבים חשובים ללידה: מצג עובר, מיקום שליה וכמות מי שפיר. 

• מאפשר להוסיף דופלרים לפי צורך להערכת שליה וזרימות דם עובריות. 

מגבלות שכדאי להכיר

• לא מחליפה הערכה קלינית/מדידות גובה רחם; בעולם אין קונצנזוס לבצע אולטרסאונד מאוחר כבדיקת שגרה לכל ההריונות. NICE (בריטניה) וסקירות נוספות מציינות כי באוכלוסייה בסיכון נמוך לא הוכח ש-US שגרתי בשליש שלישי משפר תוצאים לעומת סקר קליני וסריקות לפי התוויה. אומדן משקל אינו “דיוק של גרמים” ועלול להוביל לעיתים למעקב נוסף/חשש מיותר—לכן חשוב פרשנות זהירה. 

ישראל לעומת העולם – מה אומרים הקווים המנחים?

• ישראל: נייר העמדה המעודכן (מהדורה 3, 2025) ממליץ על בדיקת הערכת גודל בשליש השלישי לכל אישה כחלק מארבע בדיקות שגרתיות. 

• ISUOG: מנחה כיצד לבצע אולטרסאונד שליש שלישי (מה בודקים, איך לתעד, שימוש בדופלר) — אינו עוסק בשאלה אם לבצע לכל הנשים, אלא בסטנדרט ביצוע כשמבצעים. 

• NICE/RCOG (בריטניה): לא ממליצים על US שליש שלישי אוניברסלי בנשים בסיכון נמוך; ההמלצה היא סקר קליני (גובה-רחם) והפניה ל-US לפי התוויה/סיכון. 

• ACOG (ארה״ב): ממליץ למדוד גובה-רחם כסקר, ולשלוח ל-US להערכת גדילה כשיש פער במדידה/גורמי סיכון; ניטור מתקדם ודופלרים לפי צורך. 

מה קורה אם נמצא ממצא חריג?

התשובה מותאמת אישית ועשויה לכלול: חזרה על אולטרסאונד במרווחים (למשל כל 2–3/4 שבועות), דופלרים, ניטור עוברי (NST/BPP) ושיקול עיתוי לידה במקרה של FGR/שלייתיות לא תקינה או ירידת מי שפיר משמעותית—בהתאם לקווים המנחים הקליניים. 

האם הבדיקה בטוחה?

אולטרסאונד נחשב כלי בטוח בהריון כאשר מבוצע מסיבה רפואית ובידי צוות מיומן; שימוש “לכיף” אינו מומלץ. 

כך תחליטי אם לבצע

• בישראל—הבדיקה נחשבת חלק משגרת המעקב. אם את מעדיפה גישה מינימלית/מבוססת-התוויות (כפי שנהוג ב-UK/USA בחלק מהמסגרות), דברי עם הרופא/ה על יתרונות מול סיכוי למציאת “ממצאים גבוליים” שיצריכו מעקב.

• אם יש לך גורמי סיכון (סוכרת, יתר ל״ד, IUGR בעבר, IVF/תאומים, ירידה בתנועות, חשד למצג עכוז, שליה פתח בעבר וכד’), הבדיקה לרוב מומלצת מאוד. 

• בכל תרחיש—קבלת החלטה משותפת עם ד״ר גיא רופא: התאמה אישית, שקיפות לגבי יתרונות ומגבלות, ותכנון המשך המעקב או הלידה במידת הצורך.

לקריאה נוספת: שקיפות עורפית , מחשבון הריון ותכנית אישית